Lift TIG ו-HF (High-Frequency) TIG הן שתי שיטות שונות להפעלת הקשת בריתוך TIG (Tungsten Inert Gas). להלן פירוט של ההבדלים:
1. שיטת התחלת קשת:
הרם TIG:
תהליך: ב-Lift TIG, הרתך נוגע באלקטרודת הטונגסטן לחומר העבודה כדי ליצור קצר חשמלי. לאחר מכן, הרתך מרים את האלקטרודה, אשר יוזמת את הקשת.
יתרונות: שיטה זו פשוטה ואינה מייצרת הפרעות בתדר גבוה, מה שהופך אותה למתאימה לסביבות רגישות לרעש חשמלי (כמו אלקטרוניקה קרובה רגישה).
חסרונות: זה עלול לגרום לזיהום קל של הטונגסטן וחומר העבודה שבו האלקטרודה נוגעת, מה שדורש מיומנות רבה יותר כדי למנוע פגמים.
HF TIG (התחלה בתדר גבוה):
תהליך: HF TIG משתמש בפולס חשמלי בתדר גבוה כדי ליינן את מרווח האוויר בין אלקטרודת הטונגסטן לחומר העבודה. זה יוזם את הקשת מבלי שהאלקטרודה תיגע בחומר העבודה.
יתרונות: זוהי שיטה ללא מגע, אשר מפחיתה את הסיכון לזיהום ותכלילים של טונגסטן בריתוך. זה גם מספק התחלת קשת יציבה יותר, שימושית במיוחד עבור חומרים דקים ועבודה עדינה.
חסרונות: הדופק בתדר גבוה יכול להפריע לאלקטרוניקה בקרבת מקום ואולי לא יתאים בסביבות עם ציוד רגיש.
2. התאמה ליישומים שונים:
Lift TIG: בשימוש נפוץ בסביבות שבהן הפרעות HF היא דאגה.
מתאים לעבודות שטח ותיקונים שבהם מכונות ריתוך עם התחלה HF לא יהיו זמינות.
HF TIG:מועדף במסגרות תעשייתיות לעבודות מדויקות, כגון ביישומי תעופה וחלל או רכב, שבהם ריתוכים נקיים ומדויקים חיוניים.
אידיאלי לריתוך חומרים דקים שבהם שליטה על התחלת הקשת היא קריטית.
3. דרישות ציוד:
הרם TIG:
דורש מכונת TIG בסיסית התומכת בהתנעה בהרמה. הוא אינו זקוק למעגלים בתדר גבוה, מה שהופך את הציוד לפשוט יותר ולעתים קרובות יותר זול.
HF TIG:
דורש מכונת TIG עם יכולת התנעה בתדר גבוה. מכונות אלו נוטות להיות מתקדמות יותר.